עיזא (עיבריא: עז) איהו מינא דחיותא דיניק ואפריס פרסתא ואסיק פישרא. דכורא דעיזי מיקרי ברחא, וינוקא דידהו מיקרי גדיא. חלבא דעיזא הוי טב למאן דקשי ליה למישתי חלבא דתורתא. עיזא חשיב חיותא דכיא דשרי למיכליה, ואף אקריבו לה כי קורבנא בבי מקדשא. בגמרא איתמר דאסיר למירבי עיזא בארעא דישראל משום דאכיל פירי דחקלי דלאו שייכי למרייהו.
