תורא (עיבריא: שור) איהו מינא דבעירא. נוקבתא דידיה איתקריא תורתא (עיבריא: פרה), וינוקא דידהו איקרי עיגלא (עיבריא: עגל). תורתא מייתא לן חלבא דשתינן. והכי נמי אכלינן בישרא דתורי. משום דתורא איהו חיותא דכיא דהוי שרי למיכליה. תורא שמיש נמי לכרבא ולמידרי טונא מדוכתא לדוכתא. כופתא דתורי שמיש לזיבולא דחקלי.
לתורא איכא קרני ברישיה, וזימנין דמצי למינגח ולמיקטל בהו גברא. משכא דתורתא נוקבא אישתני ממשכא דדכורא דציבעיה אליבא דרובא הוי ריקמי חיוורי וריקמי אוכמי. אמרי אינשי דכי תורא חזי איצטלא סומקא מיד רתח ובעי למינגח, ולא היא, אלא האי מילתא לאו קושטא.
בזימנא דבי מקדשא הוה קאי הוו מקרבי לתורא כי קורבנא אגבי מדבחא. תורא היינו אתא דשיבטא דיוסף.