תעלא (עבריא: שועל) איהו מינא דחיותא דיניק וטריף, דשייכא למינא דכלבא. מידי דהכירא להו היינו דחוטמייהו אריכא וקטינא וגנובתא דידהו נפיש פרוותא וגופייהו זוטרא. איתא כי תלתין ושב מיני דתעלא. מאן דאישתכח טפי היינו מינא דתעלא-שכיחא. תעלא אורחיה בליליא. משאכא דחיי דתעלא עד תלת שנין אליבא דרובא. בספרי דאגדתא משוי תעלא כי חיותא שיננא וחכימא.
