שומשמנא (עיבריא: נמלה) איהי מינא דריחשא דרחיש אארעא, דשייכא למינא דזיבורתא. אינהו שכיחי בכולי יבשתתא לאפוקי יבשתא דאנטארקטיקא. אינהו מצו למיכל כולי מידי. שומשמני דיירי בסידורא דחברותא שפירא, ומצו לאחלופי דוכתייהו ולאגנא נפשייהו, והכי נמי מצו למיפרק בעייתא אלימתי בהדי הדדי. רובא דשומשמני אינון אוכמי אי נמי סומקי ומיהו איכא כמה מיני דהוויין ירוקי אי נמי דהובי. האידנא ידעינן טפי מן תריסר אלפי מיני דשומשמני, בארעא דישראל איתא מאתן וארבעין וחד מיני.
גופייהו דשומשמני כלילא מן תלתא פלגי: רישא דפקא וכריסא, ואית להו תלתא זוגי דכרעי, וברישייהו איכא זוגא דקרני דיהבי להו יכילתא דריחא ודגששא דבהכי מצו לבשקר אורחייהו לאתרא דמזונא. לשומשמני איכא עיינין ברישייהו מיהו אית בהו מיני דאינהו עוירי. לשומשמני דכורי ולמלכתא איכא נמי גדפי, מלכוותא שדו גדפייהו לבתר פרחא דחתנא. משאכא דחיי דשומשמני נוקבתא הוי עד תלת שני, מאידך גיסא שומשמנא מלכתא מציא חיי תלתין שנין. שומשמני דכורי לא חיי טפי מכמה שבהתא לחודא.
בסיפרא דמשלי איתמר זיל פגרנא לגבי שומשמנא חזי אורחהא והוי חכימא