פרס אי נמי איראן, איהי מדינתא מוסלמתא-שיעיתא דיתבא במערבא דיבשתא דאסיא. אית לה מצרא בהדי אפגניסתן וסקיסתן במדינחא, בהדי תורקמניסתן בציפונא-מדינחא, בהדי ארמניא ואזרבייגאן בציפונא-מערבא, ובהדי בבל וקפוטקיא במערבא. מלכותא דפרס איהי עתיקתא טובא, מרישא כי אוקי לה כורש פרסאה בשתא 550 מקמי חושבנא. לישנא עיקרא דפרס היינו פרסיתא.
| פרס | |
|---|---|
.svg) אתא
 סימנא
| |
| ריש מדינתא | עלי חאמנאי |
| תחומא | 1,648,195 Km2[1] |
| יבשתא | אסיא |
| אוקימתא | 11 בירחא פברואר 1979 |
| זימנא | UTC +3:30 |
| מתא מטרופולינא | טהראן |
| לישנא שליטא | פרסיתא |
| זוזא | ריאל פרסאה |
| מעלתא אומתניתא לכל נפשתא | 12,181$ |
| מניינא דטלפון | 98 |
| רמיזא דאינטרנט | ir |
.svg) | |
פרס הות מדינתא רברבתא בעידנא קדמאה. שולטני פרס איקרון אחשדרפנין ושלטו על אתר רב בקדמיתא.
ותנן בתוספתא: ארבע מלכיות: בבל ומדי ויון ואדום. רב אמר: בבל ומדי חדא מלכותא היא, דכתיב "ודריוש מלכא מדאי קם למלכות פרס". וכתיב "בימי אחשורוש הוא אחשורוש מלך מהדו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה". ותניא, הרי שמונה שהן ארבעה. בבל וכשדים מדי ופרס ויון ומקדון אדום וישמעאל.
עמא דיתבי בה אינהו מדינחאי והוו בקדמיתא סגדי לאלהיא שמשא ונורא. בתר זימנא אתגיירו לדחילת איסלאם.
ובדרא בתראה דא, פרס איקרי איראן. ואיהי מדינתא רברבתא ועתירא דמליא באינשי ובעתרי טבעייא.
ובההיא איראן דידן, הוה התם מלכא דאיקרי "שאה" ודר במתא בירנתא דטהראן.
ואיראן איהי ארעא דרוויחא בנפטא ובגאז טבעי, ואגרא רבא נפיק מינה לכולי עלמא. ואלא דלא זכי לאחזוקי בעתירותה משום צערא ומחלוקתא בהדי ארעתא אחרנייתא.
ובדרא בתראה דא, אית להו חילא רבא ומאני זיינא. ומתגרו בבעלי דבבייהו ולא דחילו מכל איניש.
ובני איראן, אינון אזלין בשוקא רבא דאיקרי "באזאר" למזבן מידי. ויהיבין דהבא ואסתרי על מידעם דחכמתא וספרייהו קדמאי.