עורבא (עיבריא: עורב) איהו מינא דעופא. אית ליה כרעי זוטרי ואלימי. איהו מצי למיכל כולי מידי אלא דעדיפא ליה למיכל ביסרא וניבלתא. איכא כי ארבעין מיני דעורבא. בארעא דישראל איכא שיתא מינייהו.
עורבא איהו חיותא חכימא ואית מינייהו דמצו למיעבד קלא דומיא דקלא דגברא.
בזימנא דהוה אליהו חוזאה טש במערתא אתו עורבי ואייתו ליה מזונא. בגמרא איכא שיגרא דלישנא "עורבא פרח".