דוד בר ישי, דמיקרי דוד מלכא, הוה מלכא דישראל. איהו רעי הוה בטורי דבית לחם, ובתר הכי קטל לגלית פלשתאה. שמואל חוזאה משחיה למלכותא. דוד כבש מתא דירושלם ושוי לה מתא דמלכותיה. איהו חבר ספרא דתושבחתא, והוא ניהו ספרא דתילים. בני דדוד מלכו עלייהו דישראל עד חורבן בי מקדשא.
בגמרא
editמתניתין: אמרין רבנן, תלת מלכין מלכו על כל ישראל: שאול, ודוד, ושלמה בריה. מכלהון, דוד אתקרי "מלכא משיחא", דכתיב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו" (תילים פט:כא).
גמרא: מאי טעמא דוד זכה למלכותא? אמר רב יהודה אמר רב, מפני שהיה עניו ואהב את ישראל. כדתניא, כל ימוהי דדוד לא חשיב גרמיה כמלכא, אלא כעבדא קמי עמא. והוה מתפלל על ישראל בכל עידן, הדא הוא דכתיב "ואני תפלה" (תילים קט:ד).
ותו אמרינן, דוד גבר באורייתא הוה. כל ליליא הוה יתיב וגריס, עד דסליק עמודא דצפרא. וכד הוה שמע קל תרנגולא, הוה אמר "חצות לילה אקום להודות לך" (תילים קיט:סב).
בר מהכי, דוד הוה גבר קרבא. אזל וכבש ליבוסאי ויהב להו לישראל מתא דירושלם. ובנא התם ביתא לארונא דה', ובעא למבני בי מקדשא, אלא אתמנע מן שמיא.