דובא (עיבריא: דב) איהו מינא דחיותא דאיתכליל מן ארבע מיני. דובא חיוורא ודובא קודיאק אינהו חיוותא דטרפי דליכא חיותא דטרפא רברבא מינייהו בעלמא. דובי שכיחי בחקלי, אבי וטורי ביבשתא דאמריקא ציפונאה וארופא ואסיא. בקוטבא ציפונאה לא מישתכח אלא דובא חיוורא לחודיה ואיהו מצי למיסחי בימא שפיר. דובי מצו למיכל כולי מידי לאפוקי דובא חיוורא דאיהו דייר בקוטבא ואכיל כלבי דימא וכל דומיא דידהו.